היחס בין מרחק במפה למרחק במציאות. מפות ניווט הן בדרך כלל בקנ"מ 1:10000 או 1:15000, ולכן סנטימטר אחד במפה שווה ל-100 מ' (או 150 מ') בשטח.
קווי צפון
בעזרת קווי הצפון, הנמתחים לאורך המפה, ניתן להצפין אותה - לסובב אותה כך שתתאים לצפון המגנטי אליו מצביעה מחט המצפן. במפה בקנ"מ 1:10000, המרחק בין שני קווי צפון סמוכים הוא 250 מ'.
קו גובה
קו דמיוני המחבר בין נקודות שגובהן מעל פני הים שווה. קווי הגובה מופיעים במפה בצבע חום, ומאפשרים לקרוא את התבליט. המרחק האנכי בין שני קווי גובה סמוכים הוא לרוב 5 מ'. כל קו גובה חמישי במפה מוצג כקו עבה יותר, כדי להקל על ספירת קווי גובה.
תבליט
תיאור כולל לפרטי הנוף המהווים את פני השטח - הרים, גבעות, מישור, שלוחות, עמקים, וכו'. התבליט מוצג במפה באמצעות קווי גובה. שטחי ניווט שונים נבדלים זה מזה, בין השאר, במאפייני התבליט שלהם - הררי, גבעתי, מישורי, מפורט ועדין, גס וחסר פרטים.
תכסית
תיאור כולל לכל מה שנמצא מעל פני השטח - צמחיה, מסלע, שבילים ופרטי נוף מלאכותיים. שטחי ניווט שונים נבדלים זה מזה, בין השאר, במאפייני התכסית שלהם - מיוער, פתוח, סבוך, טרשי, חולי, מעובד, וכו'. תאור פרטי התכסית מופיע במקרא המפה.
מונח המתאר את קלות הריצה בשטח מסויים, כפונקציה של סוג הקרקע, הצמחיה וצפיפותה. שטח בעל עבירות גבוהה יוצג במפה בלבן, אם זה יער, או בצהוב-כתום אם זה שטח פתוח. תוספת של קווקו ירוק, או גוון ירוק לשטח, משמעותה עבירות מופחתת.
מסלול ניווט
מסלול הניווט משורטט על המפה בצבע אדום/סגול. הזינוק מסומן כמשולש, התחנות מסומנות כעיגולים ממוספרים, והסיום מסומן כעיגול כפול (טבעת).
פרט נוף
כל דבר שמופיע במפה, שניתן לתארו מילולית באופן מדוייק, ושנמצא נקודתית בשטח. כל התחנות ממוקמות על פרטי נוף.
דוגמאות לפרטי נוף: צומת שבילים, כיפה, סלע, עץ מיוחד, בור.
לכל תחנה יש תיאור מדוייק, המתאר את פריט הנוף לידו היא נמצאת, ואת מיקומה המדוייק ביחס אליו. תיאור התחנה יכול להיות מילולי, או בהתאם לקוד בינלאומי מוסכם.
