מידע נוסף | גמזו מוזכר לראשונה כבר בתנ"ך ( משוער שנת 740 לפנה"ס) כאשר פלשתים כבשו את הישוב מידי אחז מלך ישראל, בנסיונם להרחיב את גבולם. גמזו מהווה את הנקודה הצפונית והגבוהה שאליהם הצליחו להגיע. וכך כותב הפסוק (דברי הימים ב' כח' יח'): "ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית-שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת גמזו ובנותיה וישבו שם."
שמו של הישוב מקורו בפרי של עץ השקמה ה-גומזיות שהיה מצוי באזור השפלה. על כך מעיד התנ"ך (דברי הימים ב' א' טז'):"ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב." וכן בתקופת בית שני אומר רבן שמעון בן גמליאל: "סימן להרים- מילין, סימן לעמקים- דקלים, סימן לנחלים- קנים, סימן לשפלה- שקמים ואע"פ שאין ראייה לדבר זכר לדבר 'ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה'" (תוספתא שביעית פ"ז, ו'). מושב גמזו היה מקום משכנו של התנא נחום (מורו של רבי עקיבא), שנהג לומר על כל דבר "גם-זו לטובה" על שם מקום ישובו. חורבן דרום הארץ בתקופת מרד בר-כוכבא (132-135) כנראה לא פסח על יישובינו והביא לחורבן ההתיישבות היהודית בו עד לימי שיבת ציון.
בשנת- 364 פקדה את ארץ ישראל רעידת אדמה גדולה. רעידה זו בנוסף למצב הכלכלי והביטחוני הרעוע בארץ הוביל את היהודים בארץ לרדת ולהתגורר בגלות. האימפריה הרומאית שקעה לאיטה ואיבדה מגדולתה, שנת 408 נקבעה כשנת חורבנה של האימפריה הרומאית-ביזנטית, כך למעשה תמו כ- 500 שנות שלטונה בא"י . קשה לקבוע מתי קם היישוב הערבי ג'מזו, אך משערים כי הוא קם בתקופת שלטונה של האימפריה העותמנית. מיקומו היה על גבי התל (נ.ג. 161) הממוקם מזרחית למושב כיום.
בשנת 1917 כאשר הבריטים כבשו את הארץ, תחת פיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי. מוזכר שמו של ג'מזו, כנקודת כינוס לדיווזיה (52) הבריטית שעלתה לירושלים, דרך מעלה בית-חורון. מבצע "דני"- שמטרתו היתה לשחרר את לוד, רמלה, לטרון ורמאללה, ולהוריד את הלחץ סביב ירושלים. במבצע זה מוזכר שמו של היישוב. חטיבת יפתח לאחר קרבות קצרים כבשה את הישובים עינבה, ג'מזו, דניאל ודהריה (10.7.1948). אך לאחר מכן מסתבר כי הכפרים היו ריקים מאדם, מלבד זקנים וחולים כי התושבים ברחו מהכפרים. באותו הערב הגיע לג'מזו מפקד הפלמ"ח יגאל אלון והודה לחיילים וסיפר להם על חשיבותה של ג'מזו, המהווה נקודת מפתח והממוקמת כיישוב שולט.
חיילי הלגיון ניסו לחזור ולכבוש מחדש, אך הם נהדפו בהתקפת הנגד שלהם. את ג'מזו כבשו חיילי הפלוגה הדתית של הפלמ"ח, והם איבדו בקרבות על המושב שניים מחבריהם בהתקפת הנגד של הלגיון הירדני, בה' תמוז תש"ח (12.7.48): אברהם צבי באום הי"ד ומרדכי הס הי"ד. כפי שצוין במהלך מלחמת העצמאות ננטשה ג'מזו מתושביה הערבים.
ב- יג' תמוז תש"ח .סיירו שלושה ממפקדי ה-'הגנה' במשלטי לטרון- בית נבאללה. סמוך לגמזו עלה הג'יפ שלהם על מוקש שניים מהמפקדים מתו במקום (שורה אושרוביץ הי"ד ויחזקאל בן-דוד הי"ד). והשלישי נפטר למחרת בבית החולים (ישראל שחורי הי"ד). במקום התאונה מוצבת אנדרטה לזכרם, הבנויה משלוש אבני גיר לבנות, עם סמל ה-'הגנה'. |