| מידע נוסף | חריש הוא ישוב קהילתי בצפון-מערב השומרון על הרכס שמעל נחל עירון. ישוב זה הוא חלק משרשרת ישובים יהודיים שהוקמו לאחרונה לאורך קו גבול ישן, "הקו הירוק" לשעבר, במטרה ליצור חייץ בין ההתישבות היהודית להתישבות הערבית במרכז הארץ, מדרום השרון עד עמק יזרעאל.
נפל בחלקי להיות בין מסמני קטעים של הקו הירוק בשנת 1949 ולכך אקדיש סיפורי הפעם על המפה. באותה שנה הסתיימו קרבות מלחמת הקוממיות ונחתמו ברודוס הסכמי שביתת נשק ביננו לבין מדינות ערב הגובלות בנו. ההסכם הראשון נחתם עם מצרים לאחר מבצע חורב, שבו נכנס צה"ל לראשונה לסיני ומטרתו המוצהרת היתה להביא את המצרים לדיון על שלום. שלום לא הושג אז אלא שביתת נשק בלבד והסיסמה לשרות מילואים באותם ימים היתה: "שביתת הנשק אינה שלום". המדינה השניה שחתמה על הסכם היתה לבנון, כנאמר: "לא ידוע מי המדינה הערבית הראשונה שתעשה אתנו שלום, אבל לבנון תהיה, בכל מקרה, השניה". הבאה ברשימה היתה ממלכת ירדן, שבמהלך הדיונים טענה כי אום-רשרש (אילת) נמצאת בידיה ורק מבצע "עובדה" של צה"ל הוכיח את ההפך. האחרונה לחתימה על הסכם היתה סוריה, שהתעקשה אז (וגם כיום) לא לוותר על דבר למען שלום עם ישראל.
בהסכם שביתת הנשק עם ירדן הוסכם, בין היתר, כי שטחים מסוימים הדרושים לבטחון ישראל יועברו לידינו. כך קבלנו את כביש נחל עירון והרכסים השולטים עליו ואת המורדות המערביים של השומרון מעל השרון (מלבד קלקיליה וטול-כרם). חטיבת "גבעתי", שאליה השתייכתי, השתלטה על שטחים אלה במבצע "אל ההר" והוחל סימון קו הגבול, "הקו הירוק" על שם צבע העפרון שסומן על המפה ברודוס. סימון הגבול בשטח עבר, בדרך כלל, ללא בעיות, אך קרו במהלכו כמה דברים משונים. חותמי ההסכם ברודוס לא הכירו את השטח והם היתוו את הקו לפי ראות עיניהם בהתיחסות למפות לא מעודכנות. הצד הישראלי התלהב כל כך לקראת השלום הצפוי ולכן הזדרז לחתום על ההסכם, שיהיה. בקרבת חריש נמצא הכפר ברטעה. הקו הירוק חילק את הכפר לשנים, כי במפה לא סומן חלק מהכפר, ומצב זה נשאר עד מלחמת ששת הימים, שבה אוחד הכפר. תופעה מסוג אחר היתה תוצאה של חוד העפרון, שהלך והתרחב במהלך הסימון ונתן עובי קו גבול שונה ממקום למקום. מצפון למעלה-החמישה בהרי יהודה הודבקו שתי מפות שלא במדויק וכתוצאה מכך לא התלכד הקו במפה אחת עם זה שבמפה השניה, גם זה עד למחיקתו בשנת 1967. בכפר ואדי-פוכין ליד גוש-עציון הפריד "הקו הירוק" בין בתי התושבים בצד הירדני לבין מקור המים שלהם בצד הישראלי. המעין הועבר לרשות הכפר לאחר תקריות ירי. "הקו הירוק" סומן בחסות האו"ם וקיבל בכך הסכמה בין-לאומית. כיום מדברים על גבולות 1967 וראוי לציין כי אין כאלה, אלא גבולות 1949.
לאורך "הקו הירוק" לשעבר ישנן מספר מפות ניווט הנושקות לו, או סמוכות מאד אליו: יער יתיר, פרק קנדה, כוכב יאיר וחריש.
נכתב על ידי מיכה נצר |