תודה רבה לזיו מנכלנ"ו אשר דואג להאכיל את וירוס הניווט הקודח במוחנו.
מאז השיבה ממחנה "הצעירים עם הרבה שנות ותק" בצ'כיה לא יצא לי לנווט והינה הזדמנות נהדרת לחלץ עצמות ולהפעיל את מערכות הגוף.
"זינוקים מהשעה 06:30 ועד 07:00 , הווה אומר השכמה מוקדמת ב- 04:30 כדי להספיק לזנק בזמן בחלון הזינוקים הקטן.
בדרך אוספים שני נערים אשר גם שנתם (ובעיקבותיהם גם שנתם של הוריהם) נדדה, מכניסים לוויז את האתר והינה אנו מגיעים לפארק אלי כוהן אשר בטירת הכרמל, "הגעת ליעד " מבשרת אותה גברת במכשיר, היכן היעד ? אנו נמצאים ליד שטח קטן המלא בקוצים בגובה של אדם, גרוטאות ואשפה, שואלים עובר אורח האן כאן זה פארק אלי כהן ? "כן" הוא משיב " ממש כאן".
כאן אנו מבינים כי נפלה טעות והפעם מכניסים לוויז "גן אלי כהן" וכעבור 12 דקות מגיעים למקום.
במקום כבר נמצאים שרוטים נוספים, לוקחים מפה ויוצאים למצוא את הסרטים האדומים שתלה זיו בבוקר ( מעניין מתי התעורר הבחור?) "חובה לגעת בסרט" הוא מכריז בקול ואני בדרך.
המנוע חורק ולאט לאט אני נכנס למוד של ריצה, פה ושם טריקים זיוויים מוכרים יותר ומוכרים פחות, מסיימים ויוצאים חזרה.
בשעה 10:00 אני כבר יושב עם הפקחים במצוק בארבל לכוס קפה וזאת לאחר הערה שלהם כי היום אחרתי.
אז שוב תודה רבה זיו
כול הכבוד.
עפר