ניווט שטח אחרון במסגרת הליגה לעונה זו. השמיים הבהירים כבר מרמזים על קיץ מתקרב, אך על הקרקע עדיין ירוק ופורח, מכל עבר נוף מרחיב לב, ובכינוס ריח נעים של זעתר צומח (וקצת נרמס). מפת הסטף הקומפקטית הורחבה מזרחה, וכעת יש מקום ללגים ארוכים.
אחד ארוך כזה פגשתי כבר בזינוק. ריצה ארוכה במורד ההר, ובסוף תקיפה מהבור הבולט במדרון (אבל היה עדיף לרדת מלכתחילה יותר מדויק על קו הרכס). לתחנה 2 רצתי פחות או יותר על קו גובה. עברתי ממש קרוב לתחנה (בדיעבד), אבל גבוה מדי ולא הבחנתי בה. נעצרתי רק בבולדר של 51, ואז ניסיתי להבין איזהו מבין הבולדרים במפה. לקח לי יותר מדי זמן להתאפס שם. את תחנה 4 קצת חיפשתי בינות לסבכים, ובתחנה 5 לא שמתי לב שהיא נמצאת על קו הגובה של עץ האורן הבולט שמעל 4, ולכן חיפשתי נמוך מדי.
בתחנה 6 כנראה כבר רציתי להימלט מהשטח הזה, והתחלתי את הלג הארוך לתחנה 8, וגם אותו לא עשיתי טוב במיוחד, כשירדתי מהר מדי ונמוך מדי בשטח קשה מאוד. רק ליד השביל הראשי קלטתי פתאום (איזה מזל!) שדילגתי על 7, ונאלצתי לעלות בחזרה. לפחות כך הניווט אליה היה קל (מתחנה 1).
כעת הגיע הזמן לעוד לג ארוך. היה קשה מאוד לשמור על קו גובה אחרי 7, וזיהיתי שביל יערנים לא ממופה בגבול היער שמתחתי. ירדתי אליו וכך יכולתי לרוץ בנוחות את רוב השלוחה. שאר המסלול, למעט סטיה בדרך ל-10, עבר די חלק, אם ניתן לכנות כך שטח טרשי ומצוקי באופן קיצוני כמו בסטף. רצתי היכן שהתאפשר, והלכתי היכן שלא.
המסלול בכללותו היה מצויין לדעתי - שילוב של ניווט גס ועדין, מעניין ומאתגר לכל אורכו, וניצל את השטח היטב. חבל לי על השטויות שעשיתי בחלקו הראשון, אבל זה מה יש...
בסיום הניווט היה לי הרבה זמן לדבר, לאכול ולעשות סידורים. הכי נחמד היה לפגוש את דניס פדוסין ועינב אשתו, חברי המועדון שעברו לגרמניה ל-3 שנים, ועומדים לשוב בקיץ עם שלוש בנותיהם החמודות.
תודה לאיתי מנור על הרחבת המפה, לדניאל רז-רוטשילד על המסלול, ולחברי מועדון אס"א ירושלים על הארגון (בהזדמנות זו - צל"ש על תפעול מוקפד ונכון של עמדת הזינוק. יחד עם יישום לקחים מתל צרעה, והעובדה שהנווטים כבר ידעו למה לצפות, נראה לי שהרעש סביב הזינוק שכך משמעותית).
הודעה זו נערכה 1 פעמים, תאריך עריכה אחרון 13/04/2019 19:58:47