יום מושלם לניווט, עם שטח כינוס עטור כלניות ועשב ירוק מכל עבר - תפאורה שעושה חשק לרוץ עוד ועוד, ולכן טוב שהמסלול היום היה ארוך במיוחד.
תחנה 1 לא היתה משתלמת במיוחד לדילוג, ולכן ניצלתי את הדרך הארוכה אליה כדי לעבור על כל המסלול ולסמן לעצמי את התחנות לדילוג. לא זיהיתי רווחים גדולים בגובה, ולכן הבחירה נפלה על תחנות שחוסכות מרחק: 8, 14 ו-26.
תחילת המסלול עברה חלק, והטעות הראשונה היתה בתחנה 7, כאשר רצתי גבוה מדי, וטעיתי לחשוב שאחד העצים שעברתי הוא העץ הבולט על קו הגובה של התחנה. כתוצאה מכך כל התקיפה התפשלה, ולקח לי זמן עד שהתמקמתי מחדש. שמירה קפדנית מדי על קו גובה (ורשלנית מדי על המצפן) גרמה לי לטעות נוספת בדרך ל-11. כמעט התפתיתי לוותר על 11, אבל בסוף החלטתי לדבוק בתכנון המקורי. המשך המסלול היה די חלק, למעט טעות אחת ענקית: כשדילגתי על תחנה 26, כמתוכנן, רצתי שמח וטוב לב לתחנה 100, ומשם לסיום, ורק בבית הבנתי שפסלתי, כי מרוב התלהבות דילגתי באותה הזדמנות גם על 27. איזו פדיחה...
גם המארגנים לא "תפסו" אותי בסיום, כי באולטרה עז כל אחד מנקב תחנות שונות.
למרות האכזבה מהפסילה, היה יופי של מסלול, ובמיוחד נהניתי מהריצה בשטחים הפתוחים בחלק הדרומי של המפה, כשמסביב פריחת חורף ושמש נעימה. חששתי שאתעייף בגלל האורך, אבל לא נגמרה לי האנרגיה גם אחרי 81 דקות.
תודה לאיתי מנור על המסלול, ולחברי מועדון חבל מודיעין על הארגון.