
הניווט האחרון בשטח לעונת תשע"ד (כל היתר ניווטי פארקים), והזדמנות בשבילי לנווט בשקט, כאשר הילדים (וגם נעמי, הפעם) נשארו בכפר ורדים. הגעתי מוקדם - ב-8:15 בערך, כיאה לקל"בניק, והתארגנתי בנחת. רצתי קצת לחימום אבל לא יותר מדי, כי הרגשתי שגם האוויר מתחמם, ורציתי לנצל את הקרירות היחסית ולזנק מוקדם.
קיבלתי את המפה, ושמחתי לראות שהלג הראשון מוכר לי. למה? כי בבית חשבתי לעצמי איזה לג מוצלח יכול להיות מהזינוק, ומסתבר שמתכנן המסלול (עוזי אבנר) ואני חשבנו אותו הדבר...
החצי הראשון של המסלול הלך חלק לגמרי. בתחנה 9 הבחנתי בגב של ניר יסעור מלפני, וככה זה נשאר עד לתחנה 17, כשאנחנו נפרדים ונפגשים חליפות, וניר תמיד 10-50 מ' מקדימה. בתחנה 17 כל אחד מאיתנו בחר ציר שונה ל-18, ולדעתי הציר שלי היה טוב יותר, אבל אז טעיתי בקרבת התחנה וניר שוב השיג אותי, וכך המשכתי לראות את הגב שלו עד לסיום. הניווט היה כיפי (חוץ מהעליה המתישה מ-18 לסיום), והשטח הפתוח, המהיר וה"שקוף" היה מהנה לריצה.
בכינוס המוצל שוחחתי עם הנווטים שרק הגיעו לשטח, ובזבזתי זמן בהנאה עד שהזיעה התייבשה.
תודה לעוזי אבנר על המסלול המעניין, לצ'יזיק, עפר אביטל מארגני מועדון גליל ומשפחת נבואני על הארגון המקצועי וגם הלבבי (אבטיחים).