מכיוון שכבר די חם, החלטנו להשאיר את שני הקטנים יותר בבית עם בייביסיטר, ולקחת רק את יואב לניווט. כך יכולנו לצאת מוקדם במיוחד (ב-6:50 התחלנו לנסוע!), ולהגיע מוקדם, לפני שסוגרים כבישים וכשעוד יש בריזה נעימה שנושבת בין עצי היער. אווירת סוף עונה שרתה על שטח הכינוס, עם ריח של קיץ באוויר ושטח צהוב.
נעמי ואני השארנו את יואב על מחצלת המועדון, שישמיד חזירים בעזרת ציפורים מתפוצצות, ורצנו קלילות לזינוק. כיף לזנק יחד.
זינקתי מספר דקות לפני נעמי, ומיד התחלתי לרוץ. מבחינת עבירות השטח היה "לבן" ברובו ומהיר מאוד. רוב הריצה היתה ביער המוצל, וגם זה מבורך.
הניווט היה קל יחסית, אבל למרות זאת, ואולי בגלל זאת ובגלל תחושת אס"ק בלתי נמנעת, התעצלתי לנווט מדוייק, והסתפקתי בניווט גס בלבד. כתוצאה מכך, היו לי מספר פספוסים קטנים באזימוטים, אשר הביאו אותי לתחנות סמוכות לתחנות הנכונות, והצריכו תיקונים קלים לאחר התאפסות. זה קרה לי לפחות 4 פעמים לאורך המסלול, ועלה לי לפחות 4 דקות, שבסוג הזה של שטח זה הרבה.
בהתקרבי לתחנה 100 ראיתי את נעמי מנקבת אותה ורצה במעלה המשפך. הגענו כמעט יחד לסיום, ובאופן די נדיר נעמי היתה פחות זמן ממני בשטח, אף על פי שירדתי מ-50 דקות.
לאחר הסיום יצאתי עם 3 מילדי המועדון (יש כאלה, תתפלאו) למסלול הקצרצר, שהיה נחמד וטוב. לאחר חזרתנו, ומכיוון שהקטנים היו בבית, יכולתי להנות משיחה נינוחה עם החבר'ה, מה שבדרך כלל לא מתאפשר לי.
ארזנו ויצאנו מהשטח המאובק, ובזאת אפשר להגיד שנגמרה העונה. האמת - אני שמח. כעת אוכל להקדיש יותר זמן למיפוי הרוגיין, ואולי אפילו לקום מאוחר באיזו שבת או שתיים...
תודה לשי רם ולמועדון טכניון-כרמל על הארגון ללא דופי, ולזיו על חלקו בארגון העונה כולה.
(עקב תקלה טכנית שנמצאת בטיפול, אין הפעם מסלול GPS. יושלם בעוד מספר ימים.)